ההדרכה החיצונית עודדה אותי להוציא וגם איפשרה להרבה דברים בצוות לצאת. בתפקיד הניהולי את צריכה לשמור על פאסון וזה לא היה קל תמיד. בוודאי לא כשהיו דרמות.
| להמלצות נוספות
מפגש עמיתות נתן המון ערך מוסף - מאד תרם לשמוע חוויות דומות - הכרה, נירמול, ונטילציה ואיפשר להתבונן ב"זום אאוט". מאד קשה לעשות את זה לבד ומתוך העבודה עצמה.
מאד עזר לי בצוות ההרגשה שרואים אותי ומכירים אותי. שהמנהלת יודעת מי אני. זו תחושה מחזיקה.
היו מצבים של בדידות ושהרגשתי שלא רואים אותי. הכל עיצבן אותי והייתי בחוסר שקט. ככל שהזמן עובר נהייתי יותר מוצפת, כי לא היה לאן לתעל את זה. עליתי במשקל, הייתי עייפה וחסרת סבלנות לאנשים סביבי. היה נורא עוזר לי לדעת שיש לי אנשים בעבודה שאני יכולה לעשות איתם חשיבה משותפת ושיש עם מי לפרוק.
משפט ששינה לי את החיים "אנחנו לא אלוהים – אי אפשר להציל את העולם, אז גם אי אפשר לקחת את כל העול". יכולתי להקשיב לו רק מקולגה. מישהי שיודעת את זה והיתה שם.
אחרי אירוע קשה בעבודה היו הרבה מריבות בצוות, סכסוכים והאשמות. מאד עזר לי בצוות ההרגשה שרואים אותי ומכירים אותי. שהמנהלת יודעת מי אני. זו תחושה מחזיקה. צריך דמות מבחוץ, כי אם זה בא מבפנים, נשאר אותו שיח וצריך לפתוח את זה לשיח אחר.