שמרית פרנקל - נעים להכיר
במהלך השנים שכנעתי את עצמי, שאם זה משפיע עלי זה בסדר. אני הרי אוהבת את העבודה ובחרתי בה בחירה מלאה ומודעת.
פשוט לא הרשיתי לעצמי להגיד שקשה.
נקודת ההבנה שהקושי הזה גובה מחירים הגיעה, כשדמויות בסביבה הקרובה שלי התחילו לדאוג לי והן צדקו.
עם השנים דאגתי לכל כך הרבה א/נשים, אבל מהרווחה האישית שלי התעלמתי.
הבנתי שהעבודה גובה מחיר כבד מהחיים האישיים ומשפיעה לא רק עליי, אלא גם על דמויות קרובות אליי. הרבה פעמים הייתי הולכת הביתה וחושבת רק על עבודה. מקרים בעבודה השאירו אצלי חוויות של אשמה, כעס ומתח. לא מעט ימים הייתי חסרת סבלנות ועצבנית. נחשפתי לסיפורים שכללו חוויות של אלימות, טראומה, עוני ועוולות אל מול קושי במיצוי זכויות. היה שלב שזה השפיע על היכולת שלי למלא את משימות התפקיד שלי, כמו שרציתי והאמנתי שצריך.
התחלתי תהליך ארוך ולא פשוט. במהלכו מצאתי את הדרך להמשיך להיות מעורבת ופעילה בעשייה חברתית בצורה מאוזנת ובריאה לי ולסביבה. בצורה שמצאתי דרך לעשייה שמעניקה סיפוק ומשמעות, למידה והתפתחות.
הכרה, נרמול, ונטליציה
במהלך הדרך, הבנתי שאני לא לבד בתחושותי הקשות.
הבנה שיש הרבה צוותים בהם לעובדים.ות, למנהלים.ות ולמתנדבים.ות יש חוויות דומות.
הרגשתי שיש לי מה לתת ושאני רוצה להגיע למקומות האלו. להביא את הידע של החוויה האישית שלי, הנסיון כמנחת קבוצות וההיכרות עם ארגונים רבים - במטרה ליצור תהליך שתורם לרווחה האישית של העובדים.ות ולהתמודדות טובה עם מה שמביא איתו התפקיד.
החזית הסמויה שמגיעות לה מחיאות הכפיים- עבודות הנותנות ביטוי לאכפתיות מהאדם מולי
בחרתי לעבוד עם אנשים שמהות התפקיד היא סיוע, טיפול או ליווי לאדם אחר. לתת הכרה במעמסה הרגשית ובהשקעה האדירה שנדרשת בתפקיד.
אלו עבודות שאנרגיות רבות מושקעות בדאגה, אכפתיות ורגישות. תפקידים שדורשים מיומנויות מקצועיות, כוללים אחריות כבדת משקל. בד"כ, עם מעט משאבים והתמודדות עם אתגרים רבים ומורכבים. למשל עובדות.ים בתחומי הבריאות, הסיעוד, בריואת הנפש, הטיפול, הרווחה ומיצוי הזכויות.
הקולגות שלי - חברותיי וחבריי, נמצאות.ים בחזית לא פשוטה ,אבל סמויה מהעין. אף אחד לא מוחא להם כפיים ולתפקיד אין ניחוח של יוקרה.
בלא מעט מקרים זו שגרת החיים של עובדים.ות אלו. היא כוללת התמודדות עם מצוקה הנגרמת מהפער בין הצורך האמיתי ולמענים בשטח. להתמודדויות הללו יש מחיר: מעמסה רגשית הושאבת לעוד ועוד מטלות, קושי להתפנות לדואג לעצמי, תסכול, אשמה וחוסר אונים; כאבים פיזיים, קשיי ריכוז וקשיים בשינה, קושי להנות מחוויות חיוביות, צמצום רגשי ופיתוח אדישות ועוד.
לשים את הדברים על השולחן ולקבל ארגז כלים להתמודדות עם מה שהיה ועם מה שיהיה
הבנתי שאני חייבת לעזור ולתת מענה על מספר שאלות:
- איך לשים לב למה שקורה ולשמור על רווחה אישית
- איך להטעין את הבטריה, בלי שפגישות הצוות יהפכו ל"סבב קיטורים"
- איך לשמור על הדבר היקר ביותר הארגון - ההון האנושי
- איך לגרום לצוות להיות צוות חזק שלא מטאטא מתחת לשטיח ולא מתעסק עם דברים מאחורי הגב
- איך להתמודד בין הרצון לתת את המענה הכי טוב לבין מה שקיים במציאות
- איך להתמודד עם טראומה משנית ואיך לא לקחת את העבודה הביתה
להעניק לצוות את המקום לשיח ולהרגשה שיש רצון לראות ולשמוע אותו, שהוא שווה ומעריכים אותו ושיש משמעות למה שהוא עושה
מתוך חזון זה נוצרת תרומה הדדית, הן לעובדים והן לארגון, כגון: שימור וחיזוק מוטיבציה ותמיכה הדדית, יכולת לשמור על איזון ועל יכולת להיות בתפקיד לאורך זמן, לצבור ותק, ידע ונסיון. בנוסף, צוות מעובד רגשית, מצמצם את הסיכוי להגיע לאדישות או להצפה רגשית - כל אלה מאפשרים עבודה טובה יותר.
יצאתי לעצמאות מתוך תחושת שליחות, שכך יש לי יכולת להפגש עם צוותים רבים, בארגונים שונים. לראות אותם ולהציע שיח של למידה והתנסות מזוית הראיה של הרחבת האיזון רגשי בעבודה.
קורסים והכשרות:
- תואר שני בניהול ארגונים ציבוריים ומלכ"רים באוניברסיטה העברית
- לימודי הנחיית קבוצות במכללת לוינסקי
- קורסים והכשרות שונות בויסות רגשי וטראומה.
- תמיד תמצאו אצלי פק"ל קפה שחור שנטחן ב"מחנה יהודה"
- סובלת מקור, ויחד עם זאת, בסדנאות קורה דבר מופלא, לא משנה כמה קר בחדר, כשאני מנחה אני יוצאת עם פנים סמוקות.
- מאתגרת את עצמי לזכור את שמות חברי הקבוצה כבר מהמפגש השני, ללא מדבקות על דש הבגד.